#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לברך ראשונה על פחות מכזית אוכל?	"הכל בו הביא מרב אחא משבחא דא&quot;צ לברך כלל על פחות מכשיעור, ורבינו יונה כתב שמברך שהכל על פרי פחות מכשיעור, אבל קיי&quot;ל כשאר ראשונים דס&quot;ל דצריך לברך ברכה הראויה לה (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן רי סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור לברך ברכה אחרונה 1) לאוכלין הטעונין בורא נפשות 2) לאוכלין הטעונים מעין שלש 3) למשקין?	"1) כזית [וכתבו תוס&#x27; (ברכות ל&quot;ט ע&quot;א) דהר&quot;י ס&quot;ל דכיון דבורא נפשות אינה ברכה חשובה יש לברכה אפי&#x27; על פחות מכזית, ותוס&#x27; חלקו על הר&quot;י (והטור כתב בלשון תוס&#x27; מסתפקין)], דאסמכינהו על לשון הקרא ואין אכילה פחות מכזית (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ז) 2) כזית [והטור הביא דהר&quot;י ס&quot;ל דפחות מכזית יברך בורא נפשות, והרא&quot;ש חולק עליו וס&quot;ל דאין שייך לברך ברכה אחרת, ופרישה (ס&quot;ק י&quot;א) ביאר דהר&quot;י לשיטתו דס&quot;ל דבורא נפשות א&quot;צ שיעור] 3) תוס&#x27; ביומא מסתפקין אם השיעור כזית או כביצה, והרא&quot;ש הוסיף או רביעית [וביאר החדושי הגהות (ס&quot;ק א&#x27;) כביצה לאכילה הוי כמו רביעית לשתיה, ע&quot;ש], ואשכחן השיעור רביעית לגבי איסורים (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;), ולפיכך כתב הטור שלא ישתה בין כזית לרביעית [והאגור ס&quot;ל דיברך בורא נפשות על פחות מכשיעור [אפי&#x27; על יין], ולא חיישינן לשיטה זו (ב&quot;י)], וא&quot;צ להחמיר בשיעור כזית כשליש ביצה (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ז) אבל הערוה&quot;ש (סי&#x27; ר&quot;ב סעי&#x27; ה&#x27;) חושש גם לשיטה דשליש ביצה, ובדיעבד אם שתה כזית לא ישתה עד רוב רביעית כדי למעט הספק (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב) [ודע, דהעולת תמיד ס&quot;ל דבדוקא נקטו הטור ושו&quot;ע חומרא זו שלא לשתות בין כזית לרביעית דוקא ביין דלפי הטור ברכה אחרונה שלו דאורייתא ולא בשאר משקין [והשו&quot;ע נגרר אחר לשון הטור], אבל המאמר מרדכי מיישב למה נקט הטור יין, וכן פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק י&#x27;) דאין חילוק בין יין לשאר משקין] "	סימן רי סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אכל חצי כזית ענבים וחצי כזית תפוחים ובירך בורא נפשות, ואח&quot;כ אכל עוד חצי כזית ענבים בכדי אכילת פרס?	מ&quot;ב דרשו הביאו בשם הגרא&quot;ל שטיינמאן שליט&quot;א שכבר נפטר החצי ענבים הראשון ואינו מצטרף עם השני	סימן רי סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד משערין השיעור רביעית?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) דנותנין כביצה ומחצה לתוך כלי מלא יין ומה שיוצא ממנו הוא רביעית [אע&quot;פ שהוא מעט פחות משיעור ביצה ומחצה], והשל&quot;ה שיער זה כמעט מלא ב&#x27; קליפות מביצת תרנגולת {וזה עולה יפה לפי מה שתרצו האחרונים לגבי הסתירה ברמב&quot;ם אם כזית הוי כחצי ביצה או כשליש ביצה, ותרצו דהוא כשליש ביצה עם הקליפה, וחצי ביצה בלי הקליפה, ונמצא דהקליפה הוא כחצי ביצה, וא&quot;כ ניחא מה שכתב השל&quot;ה דרביעית נתמלא ב&#x27; קליפות מביצת תרנגולת דהיינו ביצה בלא קליפתן ומש&quot;ה צריך להוסיף עוד חצי ביצה (עם ר&quot;י באק)}, וע&quot;ע בשע&quot;ת (ס&quot;ק ב&#x27;) דכתב דמשערין השיעור רביעית ע&quot;פ גודלים ולא ע&quot;פ ביצים, והבאה&quot;ט (ס&quot;ק ב&#x27;) והערוה&quot;ש (סעי&#x27; א&#x27;) הביאו מא&quot;ר דמשערין בביצה ומחצה במים ולא ביין [וזהו כמו ביצה ומחצה ממש], ועוד כתב הערוה&quot;ש דלא חיישינן להצל&quot;ח דנתקטנו הביצים, ולמעשה כתב הערוה&quot;ש דרגילין לשער רביעית כצווערטק&quot;א [שהוא בערך 4.1 ounces או 7.5 cubic inches, והוא מתאים בשיעור אמה שלו, עי&#x27; ערוה&quot;ש סי&#x27; צ&#x27; סעי&#x27; ד&#x27;]"	סימן רי סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אוכלים מצטרפין עם 1) אוכלים 2) משקין?	"1) כן, מצטרפין לשיעור בורא נפשות או לשיעור מעין שלש, ואם אכל חצי כזית מבורא נפשות וחצי כזית ממעין שלש כתב המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) דג&quot;כ מצטרפין לשיעור בורא נפשות, והקשה עליו רע&quot;א הרי קיי&quot;ל דבורא נפשות אינו פוטר מעין שלש {וי&quot;ל דהיינו כשיש חיוב מעין שלש אבל כאן אכל פחות מכשיעור ואין עליו חיוב מעין שלש}, והשעה&quot;צ (ס&quot;ק ב&#x27;) הוסיף עוד סברא דיש לצרף שיטת הר&quot;י דס&quot;ל דצריך לברך בורא נפשות על פחות מכשיעור מז&#x27; מינים, ועוד כתב המג&quot;א (שם) והמ&quot;ב (שם) דאפי&#x27; חצי כזית פת מצטרף עם בורא נפשות לברך בורא נפשות {ומשמע דהר&quot;י ס&quot;ל דצריך לברך בורא נפשות על חצי כזית פת} 2) אינם מצטרפין (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;), אבל בשעה&quot;צ (ס&quot;ק ה&#x27;) הביא שהפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) מפקפק דלמ&quot;ד דשיעור משקין כזית אפשר דהם מצטרפין, דדוקא ביוה&quot;כ אין מצטרפין דהתם ביתובי דעתא תליא מילתא {וגם ביוה&quot;כ אין שיעורן שוין}"	סימן רי סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יין מצטרף לשאר משקין?	"מדינא כן, אבל למעשה אם שתה כזית יש עליו ספק מעין שלש ותו לא מצי לברך בורא נפשות אפי&#x27; אם שתה רביעית משאר משקין, כ&quot;ש אם רק שתה פחות מרביעית (שעה&quot;צ ס&quot;ק ד&#x27;, שעה&quot;צ לעיל סי&#x27; ר&quot;ח ס&quot;ק ע&#x27;) {והערוה&quot;ש (סי&#x27; ר&quot;ב סעי&#x27; י&#x27;) אינו חושש לזה דכתב דאם שתה חצי רביעית יין וחצי רביעית שאר משקין מצטרפין לברך בורא נפשות [וכ&quot;ש שאינו חושש למש&quot;כ השעה&quot;צ לעיל (סי&#x27; ר&quot;ח ס&quot;ק ע&#x27;)], ואפשר דהערוה&quot;ש לשיטתו (סי&#x27; ר&quot;ב סעי&#x27; ה&#x27;) דס&quot;ל דהשיעור רביעית בודאי, אלא שהחסיד מוציא עצמו מידי ספק}"	סימן רי סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם ציר ורוטב מצטרפין לשיעור כזית?	"המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) כתב דציר שע&quot;ג הירק מצטרף, אבל מצדד דרוטב אינו מצטרף עם הבשר, וביאר המ&quot;ב (ס&quot;ק א&#x27;) דבעיקר תלוי אם אוכלו בפנ&quot;ע או ביחד עם האוכל [אלא שמתמיה על עצמו שהמג&quot;א גופה לעיל (סי&#x27; קנ&quot;ח ס&quot;ק י&#x27;) משמע דאפי&#x27; הרוטב שע&quot;ג הבשר נחשב כמשקה ואינו מצטרף (שעה&quot;צ ס&quot;ק ז&#x27;), וכן פירש החיי&quot;א בדעת המג&quot;א (שעה&quot;צ ס&quot;ק ח&#x27;)], והחיי&quot;א חולק על המג&quot;א וס&quot;ל דאם טובל פתו ביין אינו מצטרף דדוקא לגבי יוה&quot;כ מצטרף דטעמא משום יתובי דעתא, אבל השעה&quot;צ (ס&quot;ק ח&#x27;) הוכיח מהרמב&quot;ם דאין לחלק {וכשהוא מובלע בפת בדרך טבע הוא נתפח מעט ומש&quot;ה צריך צירוף דזהו כמו נתפח שאינו רגיל, וכמ&quot;ש בסמוך}, אמנם אם הרוטב היה דבר שטעון ברכה כמו המאכל שממנו בא [כגון שרובן מבשלים מאכל זה לבד] אפשר דמצטרף (חיי&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;), אבל פשוט להאג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;א סי&#x27; ע&quot;ה) דאינו מצטרף דהרי שיעורו ברביעית ולא בכזית, וכ&quot;כ החזו&quot;א (מובא בשונה הלכות סעי&#x27; ו&#x27;)"	סימן רי סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מוצץ פירות?	"כתב רע&quot;א דשיעורו בכזית {ויתכן דזהו לשיטתו דס&quot;ל דברכתו בפה&quot;ע, אבל למאי דקיי&quot;ל (עי&#x27; מש&quot;כ בסי&#x27; ר&quot;ג) דברכתו שהכל לכאורה שיעיורו כשתיית רביעית}"	סימן רי סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין אם שתה יין שרף?	"חידש הט&quot;ז (ס&quot;ק א&#x27;) דשיעורו כדרך בני אדם, והמג&quot;א (סי&#x27; ק&quot;צ ס&quot;ק ד&#x27;) חולק עליו, וכן פסק המ&quot;ב לעיל (סי&#x27; ק&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ד)"	סימן רי סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מצטרפין האכילות אם שהה יותר מכדי אכילת פרס?	"העולת תמיד בשם הכנסת הגדולה ס&quot;ל דמצטרפין ולא ילפינן מיוה&quot;כ, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) ס&quot;ל דלא מקרי אכילה ואינן מצטרפין, וכן פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק א&#x27;) [והשיעור כדי אכילת פרס, כתב הערוה&quot;ש (סי&#x27; ר&quot;ב סעי&#x27; ח&#x27;) דהוא כשלשה או ארבעה דקות, והאג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ד סי&#x27; מ&quot;א) כתב שמסתבר כהמרחשת (ח&quot;א סי&#x27; י&quot;ד אות ו&#x27;) דהוא שלשה דקות. ולחומרא ביוה&quot;כ נוהגין כהחת&quot;ס שהוא תשעה דקות]"	סימן רי סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אכל פת כדי שביעה כששהה יותר מכדי אכילת פרס?	"הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) מצדד דצריך לברך בהמ&quot;ז מן התורה, אבל השיג עליו השעה&quot;צ (ס&quot;ק י&#x27;) דזה לא מקרי אכילה, ואפשר דמש&quot;ה מסיים הפמ&quot;ג וצ&quot;ע, אך אם אכל כזית אחת בכדי אכילת פרס ואח&quot;כ אכל כדי שביעה ביותר מכדי אכילת פרס בודאי מחויב בבהמ&quot;ז מן התורה, וכן נקט האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;א סי&#x27; ע&quot;ו), אבל השבט הלוי (ח&quot;ד סי&#x27; כ&quot;ב, ח&quot;י סי&#x27; מ&quot;ד ס&quot;ק ג&#x27;) ביאר הפמ&quot;ג דסתם אכילה הוי אפי&#x27; משהו ורק התורה הקפידה שתהיה אכילה חשובה שהיא כזית, וא&quot;כ כשהוא שבועה זהו נמי אכילה חשובה."	סימן רי סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפחות מכזית שנתפח לשיעור כזית?	"רע&quot;א הביא מגן המלך דאם היה כזית מתחילה וצמקה לפחות מכזית ואח&quot;כ חזרה לכזית מצטרף להשיעור אבל אם מעולם לא היה כזית מסתפק אם מצטרף לשיעור, וכן משמע ממ&quot;ב (ס&quot;ק א&#x27;) דאם מעולם לא היה כשיעור כזית אין להצטרפו לשיעור כזית, ואפי&#x27; כשאינו מרגיש האוירים (ומקורו מזרע אמת שמובא בשע&quot;ת ס&quot;ק א&#x27;). אכן, הקשו האחרונים (שונה הלכות סעי&#x27; ח&#x27;) משעה&quot;צ לקמן (סי&#x27; תפ&quot;ו ס&quot;ק ז&#x27;) דכתב שפת סופגנים משערין כמו שהיא, ועוד הקשה במ&quot;ב עו&quot;ה (הע&#x27; י&quot;ט) מדין שני דאם היה כזית וצמקה וחזר ונתפח לכזית למה מצטרפין, אלא תרצו האחרונים (חזו&quot;א, רשז&quot;א, ריש&quot;א, חוט שני, שערי הברכה פי&quot;ד הע&#x27; ט&#x27;) דדוקא אוירים רגילין וקטנים מצטרפין אבל כשאינו רגיל אינו מצטרף, וכן הוא פשטות המשנה בעוקצין (פ&quot;ב מ&quot;ח), וכן משמע מתפארת ישראל (בועז טהרות פ&quot;ג מ&quot;ג) דביאר דע&quot;י pores האוכל נתפח ונצטמק וזה בכלל השיעור כיון שהוא דבר רגיל {וכן נראה מדדנו בפת סופגנין ולא בפת רגילה שיש בה נמי חללים, אלא ש&quot;מ שיש דבר מיוחד בפת סופגנין שאינו נמצא בפת רגילה, ובספר וזאת הברכה הביא בסוף קונטרס שיעורי אכילה בהערה שהזרע אמת בעצמו ס&quot;ל דאין להביא ראיה ממשנה בעוקצין דמיירי לגבי טומאה לשיעור ברכה אחרונה דתלוי בהנאה ושביעה, והמ&quot;ב שהביא הזרע אמת לא פסק כמותו אלא בענין זה דאם הוא נתפח הרבה עד שאינו מרגיש ההבדל בין חרירים גדולים לקטנים כי הכל חלל (כמו במבה) אז אין לצרף האוירים [אכן, נראה מהשואל בזרע אמת דכוונתו &quot;עד שאין האוירים שבו נרגשים&quot; היינו דאינו מרגיש אותם כלל, ולאפוקי מרור שהאוירים ניכרים, וא&quot;כ כוונת &quot;עד&quot; כמו &quot;כגון&quot; ועל זה השיב הזרע אמת דאינם מצטרפין, ומהשאלה מבואר דהוא דבר שהיה רגיל בתוך אותו מין אבל יתכן שאינו נמצא בפת רגילה וכמ&quot;ש למעלה.]}"	סימן רי סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור צירוף לגבי שתיית רביעית?	"הרמב&quot;ם ס&quot;ל דהוא כדי שתיית רביעית [והיינו כמדת דרך ארץ לשתותו בנחת שתי פעמים, וגם להפסיק מעט ביניהם אבל לא יותר מדרך שאר בני אדם (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;א, ערוה&quot;ש סי&#x27; ר&quot;ב סעי&#x27; ו&#x27;) {ושמעתי מהגר&quot;מ היינעמאן שליט&quot;א דהשיעור הוא שלשים רגעים, ונראה דדייק הכי מערוה&quot;ש (סי&#x27; ר&quot;ב סעי&#x27; ח&#x27;) דכתב דכדי אכילת פרס הוא שלשה או ארבעה דקות, ושיעור שתיית רביעית ודאי לא יגיע למחצה ולשליש משיעור זה, ומשמע דאפשר דמגיע לרביע משיעור זה, ולפי החשבון יהיה 45 רגעים, ואפשר דהגר&#x27;&#x27;מ לא רצה להקיל יותר משלשים}], והראב&quot;ד והר&quot;ן ס&quot;ל דהוא כדי אכילת פרס, והשו&quot;ע משמע דפסק כהרמב&quot;ם (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ב), והגר&quot;א פסק כהראב&quot;ד והר&quot;ן (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;), וכן פסק החזו&quot;א כהראב&quot;ד והר&quot;ן בשאר משקין חוץ ממים [דמשמע מגמ&#x27; ברכות (מ&quot;ד ע&quot;ב) שהחיוב לברך בורא נפשות על מים אינו חיוב גמור]."	סימן רי סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשתיית תה וקפה?	"לפי הראב&quot;ד והר&quot;ן בודאי השיעור הוא בכדי אכילת פרס (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ד), אבל לפי הרמב&quot;ם יש מח&#x27; גדולה (מובא בבאה&quot;ט סי&#x27; ר&quot;ד ס&quot;ק י&quot;ב), והבאר היטב מסיים דנוהגין שלא לברך ברכה אחרונה אבל אנשי מעשה מניחין אותו עד שיצטנן, וטוב לעשות כן (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ו) [ומהערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;) משמע דספק זה תלוי במח&#x27; בין הט&quot;ז ומג&quot;א לגבי יין שרף דכי היכי דדרך בני אדם מחשיבו אע&quot;פ שהוא פחות משיעור רביעית, ה&quot;נ דרך בני אדם מחשיבו אע&quot;פ שהוא יותר מכדי שתיית רביעית], ועי&#x27; במ&quot;ב דרשו דהביא מכמה גדולים דנהגו לברך ברכה אחרונה על תה וקפה כששתוהו בתוך כדי אכילת פרס."	סימן רי סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שינה מקומו לאחר שאכל פחות מכשיעור 1) לגבי ברכה ראשונה 2) לגבי צירוף כשחוזר ואוכל עוד בכדי אכילת פרס?	"1) המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) כתב דאפי&#x27; בפת צריך לברך עוד ברכה ראשונה דהרי אינה טעונה ברכה במקומה (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ז) 2) המג&quot;א (שם) מצדד דמצטרף (מ&quot;ב שם). וכן נקט האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;א סי&#x27; ע&quot;ז). אכן, הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;) ס&quot;ל דהכל תלוי אם נטל ידיו, דאם נטל את ידיו ודאי מצטרף וגם א&quot;צ לברך עוד הפעם ברכה ראשונה דודאי כוונתו היתה לאכול עוד {וצ&quot;ב דמה מהני כוונתו לגבי שינוי במקום בדבר שאינה טעונה ברכה במקומה, ואפשר דס&quot;ל דתלוי בהמין}, ואם לא נטל את ידיו אינו מצטרף וצריך עוד ברכה ראשונה."	סימן רי סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד משערין כשאוכל גלידה?	"כתב הערוה&quot;ש (סי&#x27; ר&quot;ב סעי&#x27; ט&#x27;) דהוא אוכל ושיעורו בכזית, וכן בשלג וברד וכפור [ומסיים וצ&quot;ע מגמ&#x27; נדה י&quot;ז ע&quot;א דהתם מבואר דהוי משקה לגבי טומאה, ואמנם הגר&quot;מ פיינשטיין זצ&quot;ל הוכיח משם דהוי משקה, אבל שמעתי מהרא&quot;י סורשר שליט&quot;א לחלק דאין דרך לאכול שלג כלל משא&quot;כ גלידה], וכן משמע משעה&quot;צ לעיל (סי&#x27; קנ&quot;ח ס&quot;ק ט&quot;ז), וכ&quot;כ רשז&quot;א (מ&quot;ב דרשו) {ונראה דאפי&#x27; אם מוצץ המשקה מתוך הקרחון נחשב כאוכל, וכמ&quot;ש רע&quot;א כאן כשמוצץ פרי, אכן אין זה פשוט כ&quot;כ דהרי המג&quot;א חולק עליו וקיי&quot;ל דברכתו שהכל}, וכן ראינו בשו&quot;ע לעיל (סי&#x27; ר&quot;ח סעי&#x27; ו&#x27;) דדבר שצריך להפך לשונו נחשב כאוכל. ולגבי השיעור כדי אכילת פרס, חידש השבט הלוי (מובא בשערי הברכה פי&quot;ד הע&#x27; י&quot;ב והע&#x27; מ&quot;ב) דכיון שדרך בני אדם לאוכלה לאט לאט יש לו יותר מכדי אכילת פרס לפי הפוסקים דמקילין בקפה ותה {ולכאורה יש לחלק, דהתם קאי רק למ&quot;ד ששיעורו הוא כדי שתיית רביעית ועל זה נחלקו האחרונים מה הדין בתה וקפה, אבל לגבי השיעור דכדי אכילת פרס בודאי אין לחלק בין מאכל ומאכל, דיש שיעור קצוב דכדי אכילת פרס [והוא ו&#x27; או ח&#x27; פעמים השיעור כזית]}"	סימן רי סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד משערין ביצה חיה?	"כתב החת&quot;ס (יו&quot;ד סי&#x27; י&quot;ט) שנחשבת אוכל ולא משקה, וכ&quot;כ האור שמח (הל&#x27; טומאת אוכלין פ&quot;ח הי&quot;ג) והחזו&quot;א (טבול יום סי&#x27; ד&#x27; ס&quot;ק י&#x27;) ושבט הלוי (ח&quot;ז סי&#x27; כ&quot;א) (מ&quot;ב דרשו)"	סימן רי סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אכל בריה?	"ר&#x27; יוחנן אכל זית ובירך ברכה אחרונה ופריך בגמ&#x27; הרי לא אכל כשיעור כשממעט הגרעין, ובבבלי משני דהיה זית גדול, והירושלמי משני שהיה בריה, ותוס&#x27; כתבו דכיון שהם מחולקים קיי&quot;ל כהבבלי {וכמ&quot;ש הרי&quot;ף בסוף עירובין},אבל אח&quot;כ הביא מרבינו יוסף דס&quot;ל דלא פליגי אלא שהבבלי ס&quot;ל דמיירי כשלא היה שלם, וכן נסתפקו הרא&quot;ש והרשב&quot;א ורבינו יונה אם יש מח&#x27; בין הבבלי וירושלמי, אבל הרי&quot;ף והרמב&quot;ם סתמו דאין לברך ברכה אחרונה על בריה, ומשמע דהיה פשוט להם דפליגי ולא קיי&quot;ל כהירושלמי, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;) מציע עוד ביאור דהמח&#x27; בין הבבלי והירושלמי תלוי במח&#x27; ר&quot;ש ורבנן אם חטה הוי בריה או רק דבר שיש בו נשמה, והירושלמי קאי כר&quot;ש והבבלי קאי כרבנן, וכיון דקיי&quot;ל כרבנן דבעי נשמה (יו&quot;ד סי&#x27; ק&#x27; סעי&#x27; א&#x27;) לפיכך השמיטוהו הרי&quot;ף והרמב&quot;ם, ולמעשה פסק השו&quot;ע דנכון ליזהר שלא לאכול בריה פחות מכזית, אבל אם אכלו אין לברך אחריו ברכה אחרונה {ויש כאן חידוש דהשו&quot;ע חושש לעוד ראשונים כנגד הרי&quot;ף ורמב&quot;ם (ר&quot;י באק)}"	סימן רי סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו דוגמאות של בריה?	"גרגיר של ענב או רמון, או קטנית אחת (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;), או דג קטן (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&#x27;) [אמנם בדרך כלל הוא חסר חלק מגופו (שערי הברכה פי&quot;ד הע&#x27; כ&quot;ח)], או פלח של תפוז (אור לציון פי&quot;ד אות כ&quot;ח, וזאת הברכה פ&quot;ה ד&quot;ה בריה) [וע&quot;ע בשערי הברכה (פי&quot;ד הע&#x27; כ&quot;ח) ובמ&quot;ב דרשו דהביאו דפלח של תפוז אינו בריה], או צימוקים (שבט הלוי ח&quot;ח סי&#x27; ל&quot;ד אות א&#x27;), או גרגר פרג (poppy) (א&quot;א מבוטשאטש)"	סימן רי סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם חתכו קודם אכילה?	"כתב העולת תמיד דאם נתרסקה קודם אכילה לא הוי בריה (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;), והוסיף החיי&quot;א (כלל נ&#x27; סעי&#x27; י&quot;ט) דה&quot;ה אם חלקו קודם שאכלו {ומשמע דמיירי לאחר שבירך עליו דאינו מחוסר אלא אכילה, וכן מסתבר שהרי צריך לברך על שלם}, וה&quot;ה אם נוגס הבריה מעט מעט אינו נחשב כבריה (בן איש חי מטות אות ה&#x27;, אור לציון פי&quot;ד אות כ&quot;ח, וזאת הברכה פ&quot;ה ד&quot;ה בריה) {וכן מסתבר שהרי השיעורים נקבעים כשעת הכנסה לפיו דפשוט דאין משערין מאכל לאחר שלועסה אע&quot;פ שהמעשה אכילה לא מתחיל עד הבליעה [כמ&quot;ש המ&quot;ב לעיל (סי&#x27; קס&quot;ז ס&quot;ק ל&quot;ה) בשם החיי&quot;א)], וא&quot;כ מסתבר דהשם בריה נקבע כפי מה שנכנסה לתוך פיו}"	סימן רי סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגרעין הראוי לאכילה?	"פשוט דהוא כאוכל ממש, ואם אוכל כל הפרי עם הגרעין הוי בריה ואם אינו אוכל הגרעין אינו בריה (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;) [ולפי המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) זהו הציור דהרמ&quot;א]"	סימן רי סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בגרעין שאינו ראוי לאכילה, מה הדין אם אוכל הפרי 1) בלא הגרעין 2) עם הגרעין?	"1) הרבינו יונה ס&quot;ל דאינו בריה וזהו הציור דבבלי, והרא&quot;ש ס&quot;ל דאם הובא לפניו עם הגרעין הוי בריה אע&quot;פ שאינו אוכל הגרעין, ופסק הרמ&quot;א כרבינו יונה דאינו בריה [ואפי&#x27; להמג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) דס&quot;ל דהרמ&quot;א מיירי בגרעין הראוי לאכילה, וא&quot;כ ליכא ראיה בגרעין שאינו ראוי, מ&quot;מ יש לצרף דעת הרמב&quot;ם והרי&quot;ף דלית להו בריה כלל ויש להקל לאכול פרי בלא גרעין שאינו ראוי לאכילה (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ד)] 2) לפי הרא&quot;ש פשוט דהוי בריה, וגם מבואר מהרשב&quot;א דהוי בריה [דס&quot;ל דתלוי בפועל אם אכל הגרעין או לא], ובדעת רבינו יונה הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק א&#x27;) מסתפק אם הוא מודה דהוי בריה או דלמא אמרינן בטלה דעתו דהוי דבר שאינו ראויה לאכילה ולא הוי בריה, ופשוט להמג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) דלפי רבינו יונה אינו בריה, אבל למעשה יש לחוש לשאר ראשונים דס&quot;ל דהוי בריה (מאמר מרדכי, דלא כבאה&quot;ט ס&quot;ק ד&#x27;), ובפרט דהדברי חמודות והגר&quot;א ביארו הרמ&quot;א בגרעין שאינו ראוי לאכילה וס&quot;ל כהרשב&quot;א [שלא כמג&quot;א] ועל זה כתב הרמ&quot;א דאם אכל כולו הוי בריה (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ב וס&quot;ק כ&quot;ה), והוסיף המג&quot;א דאפי&#x27; אם זרק הקליפה שעל הגרעין שאינו ראוי לאכילה אבל אכל תוך הגרעין שראוי לאכילה עדיין נחשב כבריה לפי הרשב&quot;א [ולא דמי למי שזורק כל הגרעין שאינו ראוי לאכילה דאמרינן דאינו בריה, דהתם שאני דזרק כל הגרעין אבל הכא הרי הוא אכל גם מקצת מהגרעין גופה (מחה&quot;ש, מ&quot;ב עו&quot;ה הע&#x27; ל&quot;ח)]"	סימן רי סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתפרפר קצת ע&quot;י בישול?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) הביא מיו&quot;ד בשם התרוה&quot;ד (בהגהות שערי דורא) דהוי בריה דס&quot;ל כהרא&quot;ש [דס&quot;ל דאם אינו אוכל הגרעין שאינו ראוי לאכילה עדיין נחשב כבריה דהוא דבר שאין דרכו לאכול, ה&quot;ה אם נתפרפר קצת], אבל לדידן דקיי&quot;ל כהרמ&quot;א דאם אינו אוכל הגרעין אינו בריה, ה&quot;נ דאינו בריה, ובפרט לפי הרי&quot;ף והרמב&quot;ם לא חיישינן לבריה כלל (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ג) {ולכאורה צ&quot;ע מה שדימה המג&quot;א את התרוה&quot;ד להרא&quot;ש, דהרי הרא&quot;ש מודה בדבר שראויה לאכילה דאינו בריה, וא&quot;כ מה שמפרפר הוא דבר שראוי לאכילה, ועוד יש להקשות דאפי&#x27; בגרעין שאינו ראוי לאכילה מודה הרא&quot;ש דאם הסיר הגרעין קודם שהביאו אצלו דלא הוי בריה, וה&quot;נ כשמפרפר ע&quot;י בישול הוי כמו שהסיר קודם שהביאו לפניו, וצ&quot;ע}, אכן הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) ס&quot;ל דמה שנפל מעט ע&quot;י בישול אינו מגרע השם בריה ממנו."	סימן רי סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הסיר הקליפה ואכל הפרי בתוכו?	"פשוט דהוי בריה אם הקליפה אינו ראוי לאכילה, אבל אם הוא ראוי לאכילה אינו בריה, ולגבי הקליפה הדקה (שע&quot;ג בוטנים), כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) דאם הסירה לא הוי בריה, אבל באגרות פמ&quot;ג (אגרת ג&#x27; ד&quot;ה אגוז) כתב דהוי בריה (מ&quot;ב דרשו)&lt;br&gt; "	סימן רי סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נקרא טעימה?	"רש&quot;י כתב שהוא טועם לידע אם צריך מלח או תבלין [ואם הוא רק טועם לידע אם הוא טוב, המג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) ס&quot;ל דזה מקרי אכילה ולא טעימה, אבל הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;) ס&quot;ל דהוא ג&quot;כ בכלל טעימה, וכן פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ג), ומשמע מהא&quot;ר דסבירא להו דזהו פשט במדרש שמואל (בסמוך) דכוונתו היתה לטעום אם הוא טוב לאכול (וכן מבואר מערוה&quot;ש סעי&#x27; ז&#x27; ממאי דהקשה על המג&quot;א)], אבל הרוקח הביא ראיה ממדרש שוחר טוב בשמואל דהעם רצו לפדות את יהונתן משבועת שאול מפני שאמרו מטעמת א&quot;צ ברכה [ור&quot;ל, דשאול עשה שבועה על מי שאוכל, ויהונתן רק טעם], ומבואר מכאן דכל שאוכל מעט נקרא טעימה [והקשה המג&quot;א מסעי&#x27; א&#x27; דאיתא בהדיא דצריך לברך על משהו, ותי&#x27; דהתם כוונתו היתה לאכול רק משהו אבל אם רוצה לאכול יותר ונמנע מחמת איסור זהו טעימה {ופשוט דגם כשהוא רק טועם המאכל לידע אם הוא צריך תבלין דגם זה מקרי טעימה אפי&#x27; להרוקח}], והמ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ג) פסק כרש&quot;י ולא כהרוקח [והטועם מהתבשיל בערב שבת לקיים טועמיה חיים זכו בודאי צריך לברך (כה&quot;ח ס&quot;ק כ&quot;ג)]"	סימן רי סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לפי הרמב&quot;ם דס&quot;ל דאפי&#x27; אם הוא בולע מעט א&quot;צ לברך, מאי שנא מסי&#x27; ר&quot;ד סעי&#x27; ח&#x27; דאמרינן דהאוכל רפואה כל שהחיך נהנה ממנו צריך לברך ואפי&#x27; אם אינו מכוין להנאה כלל?"	"{וי&quot;ל דהכא אינו רוצה לבלוע המאכל אלא להניחו על לשונו לטעום ממנו, משא&quot;כ לעיל כשהוא לצורך רפואה הוא רוצה לבלוע המאכל (וכעין זה בפסק&quot;ת הע&#x27; 69)}"	סימן רי סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש חילוק בין אוכלין ומשקין?	"השיעור רביעית נאמר למשקין אבל לאוכלין השיעור הוא כזית (א&quot;ר ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד)"	סימן רי סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהוא טועם מהרבה קדרות?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) דא&quot;צ לברך [וכגון שאכל עד רביעית מכל קדירה (ביה&quot;ל ד&quot;ה עד), ועי&#x27; בביה&quot;ל דבתחילה רצה לתלות זה בשתי דעות בהל&#x27; תענית אם יכול לשתות רביעית בבת אחת או רק מעט מעט דמצטרף כל השתיית של כל היום, אבל העלה דלפי הגר&quot;א פשוט דאין להצטרף השתיות לגבי ברכה], אבל כתב המג&quot;א דאם הוא מכוין לאכול מעט צריך לברך [וביאר הביה&quot;ל דקאי בשיטת הרוקח דס&quot;ל דאפי&#x27; אם מכוין לאכילה מעט ג&quot;כ נחשב כטעימה אם הוא אינו יכול לאכול יותר או רק טועם בעלמא, ממילא חידש כאן המג&quot;א דאם הוא טועם מהרבה קדירות ומכוין לאכול ג&quot;כ זהו אכילה גמורה]"	סימן רי סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לברך על עישון טאבא&quot;ק?	"מסתפק המג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) אם הוא דומה לאוכל ופולט וא&quot;צ לברך או דלמא דומה לריח דצריך לברך, אבל השע&quot;ת (ס&quot;ק ט&#x27;) הביא ממור וקציעה דפשוט דא&quot;צ לברך [ע&quot;ש דהאריך בענין עישון טאבא&quot;ק], וכן פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ז) דא&quot;צ לברך, וביאר הערוה&quot;ש לקמן (סי&#x27; רט&quot;ז סעי&#x27; ד&#x27;) דאדרבה הוא ריח חזק ומר אלא שמערבין בו ריח טוב לגרש את ריח הרע וא&quot;כ הוי כמו בשמים של בית הכסא דאין מברכין עליו."	סימן רי סעיף א		
